לקבל ולאהוב את מה שיש – התבוננות נוספת על היש

תמונת שקט מים זורמיםלאהוב ולקבל את מה שיש, כאשר היש רחב זה קל ופשוט ואפילו טבעי. טבעי לנו לאהוב את היש. כאשר מצמצמים את היש רק למה שלא טוב ולא נכון ומכאיב אז אי אפשר לאהוב את זה, אי אפשר לקבל את זה. אבל זה לא כל מה שיש, בעצם יש הרבה יותר. לכן חשוב להרחיב את תמונת היש האישית. זה לא אומר להתעלם מהיש הכואב והמכוער, הוא עדיין נשאר אבל הוא לא כל התמונה אלא רק חלק ממנה. כדי להצליח לעשות את זה פשוט מניחים את 'היש המכוער' בצד (זה בסדר אף אחד לא יקח אותו, הוא לא יעלם), מתבוננים סביב ומוסיפים עוד ועוד פרטים לתמונת המציאות שלנו. הרבה מאלה יהיו דברים שבדרך כלל אנחנו מתעלמים מהם כי הם מובנים מאליהם. כמו זריחות ושקיעות, חוקי הטבע, האויר ומרכיביו המדוייקים, גרמי השמיים, הפלא של מים וניקיון והחלמה ועוד ועוד ועוד. התבוננות כזו על 'מה שיש' יוצרת פרופורציות פנימיות חדשות ומרעננות. המטרה בלהתבונן על מה שיש היא למצוא דרכים להשתפר ולשפר את היש, לתרום, להקטין את הכאב במידה והוא חלק ממה שיש, ליצור אופציות נוספות וחדשות לצמיחה, שיפור וריפוי. לכן חייבים להרחיב את מרחב היש כי אז נהיה חשופים ופתוחים להשפעות של חיים נוספים שיעזרו לנו להשתפר, להחלים, להצליח, להתגבר וכדומה.
היש הכואב יכול להראות כהר בלתי עביר ובהיותו כל מה שיש לא נותר לנו כל מקור של כוח ועזרה, אין לו מאיפה להגיע. לכן צריך ליצור עבורו מרחב בתוך תחום התפיסה שלנו, בתחום החוויה שלנו. שיהיה חלק ממה שאנחנו מכירים, פתוחים אליו, מושפעים ממנו, נתרמים וגם משפיעים, תורמים ונותנים. כי  לפעמים ההחלמה שלנו מתרחשת כאשר אנחנו מצליחים לתת, ליצור עבור עצמנו אופציות של נתינה ועזרה. זה יכול להראות הפוך אבל זו אמת, כאשר אנו נותנים אנו מקבלים והתנועה הזו יוצרת בריאות והחלמה. כך שחשוב לתת.
בפריסה של היש על מרחבי זמן והתרחשות גדולים ורחבים יותר נוצרת אצלינו חווית יש בריאה יותר שהיא הרבה יותר קרובה ליש האמיתי. ואז גם השמיים אינם הגבול, כי גם הם חלק ממה שיש.

 

סרטון שבועי
צרו עימי קשר

שם מלא (חובה)

טלפון נייד (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

הקלד (למניעת ספאם):
captcha