הפלא שבעבודתי כמרפא

בתחילת טיפול, תוך כדי שאני מקשיב לאדם שהגיע לרוב אין לי מושג מה לעשות, איך לעזור לו, מה הוא צריך. אני מקשיב לסיפור שלו ובתוכי יש ריק, אין כל תוכנית עבודה או 'נעשה ככה וככה'. יש פעמים שזה מרגיש אפילו מעט מפחיד כי מה אני אעשה, איך נעזור לו, מאיפה נתחיל, עם מה נתחיל או במה לטפל?

ואז מגיע הרגע שבו אני אומר, כי כך אני מרגיש, שהגיע הזמן להתחיל את השלב הבא בתהליך. אם זה בחדר מזמין אותו לעלות למיטה או שזה בוידיאו, ואז מתווספת אצלי הקשבה אחרת…

קודם הקשבתי למילים, לסיפור, הבעות פנים, אינטונציה, דרמה אישית וכדומה. עכשיו אני מקשיב, כשהוא בשקט, לרחשי חיים אחרים בחיים שהוא. מקשיב לגוף, למערכות אנרגטיות, לאיברים, לחיים פנימיים וכל אלה מספרים סיפורים נוספים. ותוך כדי מקשיב לעולמות הלא נראים שנוכחים ומשתתפים בתהליך ומכל זה מופיע מה לעשות, איך ומאיפה להתחיל. די מדהים איך שזה מופיע, נאמר בתוכי 'נעשה את זה' והמסע מתחיל. מסע של גילוי, ניקוי של מה שמפריע, מה שלא שייך, מה שלא מתאים יותר…

ואז חסימות נפתחות, האנרגיות זורמות, התודעה מתבהרת, הרגשות נעשים נקיים ושלווים יותר, מופיע שקט. מתחולל ריפוי ברמות שונות ותוך פרק זמן קצר האדם חווה אחרת את חייו ואת החיים.

זה כבר לא מאיים, לא מפחיד, פחות כואב, יותר אפשרי, יותר ברור, חזק, נקי, יכול. תוך כמעט כלום זמן מתחוללים כאלה שינויים מהותיים בחווית החיים שלו.

ואני מתפלא כמעט כל פעם מחדש על הפלא המקסים הזה, איך זה קורה? מה זה אומר שאפשר להחלים ככה מהר מדברים שהכאיבו והכבידו במשך כל כך הרבה זמן? מה עוד אפשרי עבורנו בני האדם?

אם אדם יכול לשחרר באופן כזה פחדים, כעסים וכאבים רגשיים שונים האם גם אנו משפחת בני האדם יכולים גם לרפא את מכאובינו, לפתוח את ליבנו ותודעתנו ולחיות עם עצמנו וזה עם זה בשלום ובקבלה. יחד, כמשפחה אחת גדולה. ומה עם אחינו ואחיותינו הקטנים, בעלי החיים והצמחים, גם הם חלק מהמשפחה, גם איתם ניתן לחיות באהבה ובשלום.

כדי לאפשר את זה אנחנו צריכים להמשיך להאמין שניתן הדבר, להעיז לשחרר את עצמנו מכבלי העבר, לפתוח את ליבנו ותודעתנו לחיים כפי שהם עכשיו בזמן הזה, לתת לעצמנו ולאחר לחיות.

מי יתן.

 

בתמונה, זריחה בסיני…