משבר נפשי

לעיתים יש תחושה שהכל יותר מדי, שהכל מתמוטט, אין כוח לעשות כלום. מרגישים לבד, לא מקבלים את ההכרה שכל כך צריכים. 'אנשים לא רואים אותי, לא אותי ממש, אני לבד'. תחושה של כישלון אחד גדול, לא משנה כמה מתאמצים, ואתם באמת מתאמצים לקצה היכולת שלכם, אין תוצאות, זה לא מוערך. לא מקבלים את האהבה וההכרה שאתם כל כך צריכים. פשוט כבר אין כוח לחיים האלה. בשביל מה להתאמץ?! בדרך כלל התשובה העיקרית היא, הילדים. אלמלא הילדים הייתי בורח מכל זה לאיזה חור שרק יעזבו אותי בשקט.

לחלק יש ימים שבוכים, פשוט בוכים כל הזמן, העצב והכאב כל כך גדולים שפשוט אי אפשר להכיל את זה, זה יותר מדי, אז בוכים ובוכים. 'בעצם אני לא מבקשת הרבה, שיראו אותי, שיראו את האיכויות שבי, שיחזירו לי אהבה וחום וחיבוק, להרגיש רצוייה, מצליחה ובעלת ערך. דברים ממש בסיסיים ופשוטים, כל כך טבעי לרצות את זה, כל כך טבעי להיות צריכה את זה'.

אז מה עושים עם כל העצב הזה? איך מנקים את השחור הזה שכל הזמן נמצא שם מול העיניים? הדיכאון, היאוש, הפחד שזה לא יעבור…

קצת לנשום, לנוח, לחזור את החיים שלי, אלי, פנימה, הבייתה..

אני יכול לעזור לך לעשות את זה.

עם הרבה תבונה, חום, רכות אנושית וניסיון של שנים רבות אני יכול לעזור לך לחזור הבייתה, אל החיים שלך. להסיר את העננים ולחזור לראות את האור, את היופי שבחיים שלך ובכלל.

אני טוב בלעשות את זה ואני מאוד אוהב לעשות את זה. לראות את הצחוק חוזר, את החיוך ששב לעיניים ומנקה את הדמעות, את התקווה, ההתחדשות.

מוזמנים לטלפן, נקבע מועד שמתאים לנו ויחד נצא למסע מקסים של התאהבות חוזרת בחיים. בדרך כלל חמישה עד שבעה מפגשים זה כל מה שצריך.

להתראות…